ה־Harness נותן למודל סביבת עבודה: כלים, הקשר, הרשאות ומאגר קוד. אני עדיין בוחר את התוצאה ובודק את מה שנבנה.

חצים רציפים מציגים את שרשרת הפורקים של T3. הקו המקווקו מציג שילוב עם Kitshn. זהו פרויקט נפרד של ירדן זמיר, לצד העבודה שלו על T3.

השרשור מחבר את השיחה לפרויקט ולשינויים. כשמשימה צריכה עותק עבודה מבודד, אפשר להשתמש ב־worktree נפרד.

זאת דוגמה לתהליך, ולא דרישה לפצל כל משימה. המחקר יכול להזין את המימוש, הביקורת בודקת את השינויים, והסוכן הראשי מטפל בממצאים.

אלה תפקידים לדוגמה, ולא רשימת המחשבים שלי. לסביבה המקושרת יש קוד וכלים משלה; ההאצלה כפופה להרשאות ולמגבלות השרשור.

כשלים בתהליכים מסוימים יכולים להפוך למשימת תיקון בפורק שלי. ההצעה עדיין זקוקה לבדיקה ולתהליך הביקורת והמיזוג המתאים. אין כאן הבטחה להתאוששות אוטומטית.

השינוי נמצא בהעברות: פחות הקשר לשחזר, פחות בדיקות מצב ידניות ומקום ברור להחלטות שלי. המסלולים אינם זמני ביצוע או מדידת פרודוקטיביות.